למה Shiraz, מיוצר בהולנד?

Shiraz כענב הוא Syrah. ו-Syrah הוא, לפי כל תיאור סביר, ילדו של הרון הצפוני — מחקר גנטי מ-1998 תלה אותו בהכלאה של Mondeuse Blanche ו-Dureza, שתיהן מארדש וסבויה. השם ״Shiraz״ הגיע מאוחר יותר, הוצמד בידי מגדלים אוסטרליים במאה ה-19, אולי דרך אגדה קפריסאית מהמאה ה-13 שקישרה את הענב לעיר הפרסית.

זה צירוף מקרים שהשם שאנחנו שמים על היין האדום האהוב עלינו — נבקב בהולנד, נשתה באמסטרדם — מצביע על עיר פרסית שכמעט בוודאות לא המציאה את הענב. השארנו את צירוף המקרים בכוונה. התווית אומרת Shiraz כי הקריאה הכפולה היא העיקר.

הענבים גדלים מדרום למאסטריכט, על מדרון הפונה דרומה מעל עמק חול. הולנד יושבת בקצה הצפוני של אזור גידול היין הכדאי — שינוי האקלים הפך את הפרויקט להגיוני, ואותו שינוי אקלים הופך אותו למורכב. אנחנו בוצרים בשני מעברים, בהפרש ארבעה עשר יום, כדי לפצות על הבשלה לא אחידה.

התוצאה, על השולחן, היא Shiraz ששותים קרוב יותר ל-Crozes-Hermitage מאשר ל-Barossa: גוף בינוני, פלפלי, עם נוטה קל של גבעול ירוק בבצירים צעירים שמתרכך לפטל אחרי שמונה עשר חודשים בבקבוק.

עוד מהמגזין — שוטטו בכל המאמרים.